#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב. 1 ר&quot;ה למלכים למאי נפק&quot;מ, ולמה קבעו זמן לזה?	נפק&quot;מ לשטרות, כיון ששטרי חוב המוקדמים פסולים תקנו זמן קבוע לתחילת שנה (ע' רש&quot;י ותוס').	ראש השנה ב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב. 2 מלך שעמד בכ&quot;ט אדר, באחד בניסן, מת באדר ועמד אחר תחתיו באדר, מת בניסן ועמד אחר תחתיו בניסן, מת באדר ועמד אחר תחתיו בניסן, מתי מונים להם שנה ומאי קמ&quot;ל?	"עמד בכ&quot;ט אדר - כשהגיע אחד בניסן נשלם לו שנה. קמ&quot;ל באחד בניסן ר&quot;ה למלכים, יום אחד בשנה חשוב שנה.<p dir=""rtl"">עמד באחד בניסן - אין מונין לו שנה עד ניסן הבא. קמ&quot;ל אפ' נמנו עליו מאדר.</p><p dir=""rtl"">מת באדר ועמד אחר תחתיו באדר - מונים שנה לזה ושנה לזה. קמ&quot;ל שמונים שנה לשנים.</p><p dir=""rtl"">מת בניסן ועמד אחר בניסן&nbsp;&nbsp;- מונים שנה לזה ולזה. קמ&quot;ל שאפ' בתחילת שנה אמרינן יום אחד בשנה חשוב שנה.</p><p dir=""rtl"">מת באדר ועמד אחר בניסן - מונים ראשונה לראשון ושניה לשני. קמ&quot;ל אפ' נמנו עליו מאדר והוא מלך בן מלך, אין מונים לו אלא מניסן.</p>"	ראש השנה ב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב: ג. מנין שמונים למלכים מניסן?	"ר' יוחנן אמר ותניא כוותיה וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל וגו' מקיש מלכות שלמה ליציאת מצרים.<p dir=""rtl"">יציאת מצרים מונים מניסן, מדכתיב במיתת אהרן באב בחודש החמישי ובתחילת דברים בארבעים שנה בעשתי עשר חודש ש&quot;מ שמתחיל מניסן [שמעשה דאהרן היה קודם מלחמת מלך ערד ומשה דיבר אחרי הכותו את סיחון הינו מלך ערד], ומוכח מהפסוקים שאין לומר אייר וסיון, אבל קשה אולי תמוז או שאר חודשים.</p><p dir=""rtl"">ר&quot;א אומר וַיָּחֶל לִבְנוֹת בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשֵּׁנִי בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ שני הינו לירח שמונים למלכותו (מכאן אין ללמוד אלא לשלמה ולא לאחרים כיון שעמד בניסן &lt;תוס'&gt; אבל כיון שהוקש ליציאת מצרים למדנו שמונים יציאת מצרים בניסן, אם כן אף לשאר מלכים מונים מניסן &lt;ריטב&quot;א&gt;).</p>"	ראש השנה ב:		
